<h1>ריבב"ן — פסחים</h1>
<h2>דף ל.</h2>
[פסחים ג' ע"א] באתריה דרב הונא קרו נגהי ללילה. לישנא מעליא, להתחיל המסכת בלשון נאה. עיקם הכת'. כאדם שמעקם הדרך, מרבה בדרך, הכא נמי הוסיף באותיות. אע"ג דבכמה מקומות כת' טמא, הוסיף במקום אחד להודיעך. בדבר השוה תפוס לשון נקי. וכתב במקומות הרבה לשון טמא, שילמד אדם לתלמידיו דרך קצרה. בזב קראו מרכב, דכת' [ויקרא ט"ו] וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב, ובאשה קראו מושב, דכת' [שם] וכל כלי אשר היא יושבת עליו, לרבות המרכב, ודרך כבוד הוא, שאינו דרך ארץ להזכיר רכיבה באשה, שצריכה פיסוק רגלים. ואומ' [איוב ט"ו] ותבחר לשון ערומים, אפילו בדרבנן צריך לספר לשון כבוד. ודעת שפתי ברור מללו [שם ל"ג], אפילו בלישנא בעלמא. ומוסקין בטומאה. מסיקה בזיתים, בצירה בענבים. וטעמ' דמילתא. בצירה צריכה כלים טהורים. דיל' אתי למיבצרינהו בכלים מזופפות דלא אזיל משקה לאיבוד, וניחא ליה במה דנפיק. אבל מסיקה, אפילו עבדינהו בכלים מזופפין, מוהל הוא דנפיק מינה ולא חשיב משקה. הכי איתא במסכת שבת [י"ז ע"א].
